ישנם אנשים המפרים את ההרמוניה הפנימית של הסובבים אותם.
האנשים סביבם מתחילים להיות מושפעים מהם, בלי להיות מודעים והאנרגיה שלהם הולכת ויורדת.
מפרי ההרמוניה מפרים את ההרמוניה הפנימית בתוכנו על ידי פעולות פשוטות אינטנסיביות ויום יומיות עד שאט אט מתחילים להאמין לאותו מפר הרמוניה שאכן הוא צודק. זה מתחיל בביקורת. אנשים אלו ביקורתיים מאד, כלפי עצמם וכלפי אחרים. הם אובססיביים ופרפקציוניסטים. השילוב של שלושת הדברים האלו ביחד גורם להם להעביר ביקורת על כל הסובבים אותם על כך שאינם מושלמים כפי שהפרפקציוניסט רוצה שהם יהיו, שכן הפרפקציוניזם שואף לשלמות ולא סולח על כך שלא מגיעים לשלמות שהוא רואה בעיניו (ובעצם אף פעם אינם מגיעים לשלמות).
מפר ההרמוניה אובססיבי בביקורת שלו הבלתי נדלית ומפר את ההרמוניה הפנימית לאנשים שסביבו. אף פעם אי אפשר לספק את האנשים האלה. אתה אף לעולם לא מספיק טוב עבורם. על אף כל מה שתעשה, ותאמר, זה אף פעם לא מספק את האובססיביות לשלמות.
מפרי ההרמוניה תמיד כועסים על משהו, בדרך כלל צריך ללכת על ידם בזהירות רבה. כמו ללכת על ביצים, אף פעם אי אפשר לדעת מתי יתפרצו או יכעסו ומאיזו סיבה.
אנשים אלו מפרים את האיזון הפנימי למי שנמצא לידם וגורמים לו תמיד להרגיש לא בנוח במקרה הטוב. במקרה הגרוע יותר, אנשים מתחילים לדעוך בלי להבין למה. קשה להם לתפקד, לשמוח וליהנות מהחיים.
מכיוון שמפרי ההרמוניה הם אנשים שבדרך אינם שמחים, עליזים ומאושרים, קשה להם לראות אנשים כאלה לידם ומייד הם מתחילים להגיב מתוך תת המודע שלהם, ולתקוף בצורה כלשהיא רק בכדי להוריד את האנרגיה של זה שלידו.
לעיתים אנו רואים מפר הרמוניה השולט במשפחה על ידי ציניות עוקצנית, ביקורת מתמדת, וכל המשפחה שותקת, אף אחד לא מעיז להמרות את פיו וכולם רצים למלא את רצונו רק כדי לרצות ושההרמוניה בבית לא תופר.
זה סוג של טריק מניפולטיבי שמפר ההרמוניה יוצר על מנת שכולם ימלאו אחר רצונו. כל האנשים סביבם תמיד במודע או לא מתוחים, לחוצים ודרוכים. המקרים הקיצוניים של מפרי ההרמוניה הם שבירת חפצים, התפרצויות זעם, ומגיע עד לאלימות פיזית.
זו משימה מאד קשה לחיות עם מפר הרמוניה מפני שהם יכולים להיות כל אחד בקרבתנו. אבא, אימא, אח או אחות, הבוס, בן או בת הזוג, ילדים, עמיתים לעבודה, חברים, מכרים ועוד.
בטיפולים שאני מטפלת באנשים, נתקלתי לצערי הרב במקרים רבים של מפרי הרמוניה המפריעים לתפקוד המשפחה. פעמים רבות רק לאחר שמפר ההרמוניה שהיה במקרה אב המשפחה נפטר, התחילו הילדים והאישה לחיות, לנשום לרווחה וליהנות מהחיים.
זוהי מחשבה מאד עצובה שכאילו מישהו צריך ללכת או למות בכדי שהאחרים יצליחו לחיות.
העצמאות, החופש וההרמוניה הם דבר בסיסי לכל אדם ואדם, וזכותו של כל אדם לחיות במקום הזה.
הטיפול במפרי ההרמוניה הוא מאד קשה כי הם לא מודעים לבעיה שלהם. הם תמיד מכחישים את מצבם. הדרך שלהם מאד לא ברורה ומעורפלת לעצמם ולכן כל מי שנמצא לידם מתקשה להבינם ולהיות איתם.
יש לזכור כי זכותו הטבעית של כל אדם היא לחיות בהרמוניה עם הסביבה, עם הטבע ועם החברה האנושית בה הוא חי. אין זה הוגן ואין זה מוסרי לתת לגיטימציה לפעולותיהם של מפרי ההרמוניה.
תפריט
