ברונו – מורה לאהבה

%d7%9e%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%94%d7%91%d7%94-%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%a0%d7%98

ביום שישי בשעות אחר הצהריים המאוחרות אנשים פסעו לכיוון בית הכנסת שנמצא ליד ביתי. פתאום נשמעו יללות קורעות לב של גורת חתולים. כל השכונה שמעה את קריאותה לעזרה, קולה הגיע עד לקומה השלישית. ירדנו לחצר כדי להביא לה אוכל ומים וראינו גורה בת כחודש. ניסינו לתפוס אותה ולעזור לה, אך בכל פעם שהתקרבנו היא ברחה לתוך השיחים הסבוכים ולא יכולנו להגיע אליה.

יללות המצוקה שלה המשיכו גם בלילה ובשבת בבוקר. שוב ניסינו להביא לה מים ואוכל או לתפוס אותה, אך שום דבר לא עזר – היא ברחה.
במוצאי שבת נסע חברי במכונית שחנתה ליד ביתנו. כשנעמד ברמזור הוא שמע יללות בוקעות ממנוע מכוניתו. מיד הרים את מכסה המנוע וראה שם את החתלתולה מיללת בפחד אימים. בעזרת מגבת שהייתה במכוניתו הוא עטף אותה והכניס אותה לתוך רכבו.
כך הגיעה אלינו "תותולינה" זה השם שבחרנו לה.
תותולינה הייתה טראומתית מאוד. היא השמיעה קולות קרב לעתים קרובות ושלפה את ציפורניה מהר מאוד. היא הייתה מפוחדת ולא נתנה שיתקרבו אליה, וודאי לא שילטפו אותה. היא פחדה לאכול לבד, והיינו צריכים לעמוד לידה ולהשרות לה ביטחון.

עברה חצי שנה ומצאנו על המדרכה את "ברונו", גור חתלתולים קטן עם אף ורוד, מלקק את גופו הפצוע אחרי תאונה. כולו מלוכלך מאוד, חתוך באוזן, צולע וכולו מסכן. אספנו אותו לביתנו וראינו שמצבו קשה. מיד לקחנו אותו לווטרינר. הווטרינר קבע שיש שבר באגן ומעיים פגועות, בעיות בעיניים, חום גבוה, טפילים. ברונו הזדקק לאשפוז בבית חולים וטרינרי, אינפוזיה, ערמה של תרופות אנטיביוטיות ואוכל מיוחד.
אחרי שחרורו של ברונו מבית החולים, הוא חי בהסגר במקלחת כחודש ימים, עד שהבריא לגמרי ויכול היה לעמוד על רגליו.
נזהרנו מאוד שתותולינה התוקפנית לא תתקרב לברונו הפצוע. אך תותולינה שמעה את יללתו של ברונו, עמדה מאחורי דלת המקלחת והייתה מוכנה לקרב. כמו נינג'ה – הרי איזה חתלתול פלש לתחום מחייתה.
הגיע היום הגדול. ברונו הבריא ונהיה חתול יפהפה ולמרות הסבל הרב, מחלות, פציעה קשה ובידוד בבית חולים, הוא היה חתול מלא אהבה, אוהב מאוד שמלטפים אותו ומלטף בחזרה, וגם מלקק.
ברונו היה חתול מאוד מאוד אינטליגנטי וסקרן וכל דבר רצה ללמוד. מהר מאוד למד איך קופצים על ידית הדלת ופותחים אותה, איך פותחים מגירות ובודקים מה יש בתוכן.
והנה הגיע היום וברונו יצא מהמקלחת ופגש את תותולינה.
תותולינה ישר תקפה באלימות ושלפה את ציפורניה כדי לפגוע בברונו, אך ברונו הושיט את זרועו באהבה לליטוף. תותולינה לא הבינה שזאת אהבה ותקפה שוב ושוב כי הייתה מלאת פחדים מ"הפולש".
החתול ברונו לא התרגש ממנה במיוחד, וכל פעם מחדש בא להתכרבל במחיצתה ולאהוב אותה – והיא שרטה.
אף שכבר היה מלא שריטות מהתקפותיה, המשיך ברונו לנסות בעקביות להתקרב לתותולינה.
ברונו מורה ותיק לאהבה היודע שבסוף היא תנצח.
וראה זה פלא, תותולינה האלימה והמפוחדת אט אט נרגעה, הפסיקה לתקוף, אט אט התרככה והתאהבה במורה שלה – החתול ברונו.
היא התמסרה לחלוטין לאהבתו ולמדה גם היא להביע את אהבתה. לכל מקום שברונו הלך היא הלכה אחריו. היא הצליחה לאכול איתו בלי שיעמדו לידה, הם שיחקו יחד, ישנו מכורבלים זה בזה ואהבתם הלכה ופרחה.
מי היה מאמין? לראות את תותולינה מתמוססת ומתרכת מול לקיקותיו של ברונו.
ברונו פתח את לבה של תותולינה לאהוב.
כמו כן הוא פתח את לבם של כל האנשים שהיו סביבו. הוא לימד לאהוב ולגבור על הפחדים והתוקפנות. חתול עצמאי עם אופי מיוחד, סקרני ושובב וכל כולו אהבה.
החיים במחיצתו היו שיעור באהבה.

אחרית דבר – עברו שנים החתול ברונו נהרג כאשר טיפס על אדן חלון ונפל מקומה רביעית על בטון. החתולה תותולינה לא הבינה מה קרה לברונו אהובה והפכה להיות יותר תוקפנית ואלימה. נותר בי השיעור באהבה שהחתול ברונו הביא לעולם.

מאת עדנה טופר

 

 

מרכז כוליות - גלריה רוחנית

אתרים נוספים מבית כוליות

עקבו אחרי ברשתות החברתיות

דילוג לתוכן